ניתוחים

ניתוח כריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy)

הניתוח נעשה בהרדמה כללית ובהנשמה. בצורה הקלאסית נעשה חתך בצוואר המרכזי-תחתון.

גודל החתך תלוי בגודל הקשר והבלוטה עצמה אך לרוב הינו באורך 3-4 ס״מ ומוסתר במידת האפשר בקפל עורי.

בהמשך הניתוח נחשפת האונה שמועמדת לכריתה ונקשרים היטב כלי הדם המזינים אותה. לאחר שזוהו בלוטות יותרת התריס (פאראתירואיד, Parathyroid) בחלקו האחורי של האונה והעצב החוזר המעצבב את מיתרי הקול (Recurrent laryngeal nerve), מופרדת האונה מעל קנה הנשימה, נכרתת ונשלחת לבדיקה פתולוגית. בכריתה שלמה של בלוטת התריס, מתבצעת כעת אותה הפעולה על האונה הנגדית.

לעיתים יש צורך בזמן הניתוח לקבל תשובה פתולוגית מהירה ואז האונה נשלחת לבדיקה הנקראת ״חתך קפוא״ או frozen section.

ברוב המקרים יושאר נקז בסיום הניתוח שיוצא עם התמעטות ההפרשות ממנו, בפעולה קצרה ופשוטה לפני השחרור. משך האשפוז תלוי בהיקף הניתוח והינו לרוב 24-48 שעות.

סיבוכי הניתוח:

כאשר הניתוח מבוצע בידיים מיומנות של מנתח ראש וצוואר, מדובר לרוב על ניתוח בטוח ביותר.

הסיבוכים העיקריים הינם:

  • פגיעה בעצב החוזר – מתרחש ב 1%-2% מהניתוחים ומתבטא בצרידות או שינוי בגוון הקול. ברוב המקרים מדובר בפגיעה זמנית בלבד והעצב מתאושש כעבור מספר שבועות. על מנת להבטיח את תפקוד העצב, מבוצע ניטור שלו בזמן הניתוח (מכשיר NIM).
  • ירידת רמת הסידן בדם – נגרמת מפגיעה בבלוטות הפאראתירואיד, שכיח יותר בכריתה שלמה של הבלוטה. לרוב מדובר בסיבוך זמני בלבד המצריך טיפול בכדורי סידן.
  • סיבוכים ניתוחיים כלליים כמו דימום, זיהום מקומי וכאב.

לאחר הניתוח אין מגבלת אוכל, דיבור או תנועה. מומלץ להתהלך ולהניע את הצוואר. מאידך, מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת והרמת משאות כבדים 2-4 שבועות לאחר הניתוח.

shutterstock- By Kateryna Kon (1)

טיפול בקשריות בבלוטת התריס בגלי רדיו (RFA - Radiofrequency Ablation)

קשריות בבלוטת התריס הינן תופעה אשר שכיחותה הולכת ועולה ברחבי העולם, ביחוד לאור העליה בזמינות בדיקות הדמיה (אולטרסאונד, CT, MRI ו-PET). מרבית הקשריות הן שפירות אך גם הן עשויות לגרום לתסמינים כדוגמת לחץ ואי נוחות בצוואר, קושי בבליעה או נשימה, או הפרעה אסתטית.

צריבה באמצעות גלי רדיו (Radiofrequency ablation – RFA) היא גישה זעיר-פולשנית לטיפול בקשריות בבלוטת התריס. מדובר בגישה פורצת דרך אשר מציגה פתרון חלופי לניתוח ומאושרת לשימוש ע"י ה-FDA והאיחוד האירופי, אך אינה נמצאת בשימוש נרחב בארץ עדיין. טיפול בגישה זו הוכח כבעל יעילות ובטיחות אשר אינם נופלים מניתוח. הטיפול עשוי לחסוך למטופלים ניתוח בהרדמה כללית על סיכוניו וסיבוכיו ומהווה פתרון למטופלים אשר אינם יכולים או מעוניינים לעבור הרדמה כללית.

הפרוצדורה מתבצעת תחת הרדמה מקומית ו/או טשטוש (סדציה) ואינה דורשת אשפוז לילי. משך הפעולה תלוי בגודל הקשרית, בממוצע כ-30-40 דקות. במהלך הפעולה מוחדרת אלקטרודה לקשרית תחת אולטרסאונד ומופעל גנרטור המעביר את גלי הרדיו. התוצאה היא חימום הקשרית במספר מוקדים, נוצרת מעין צריבה שבהדרגתיות מקטינה את הקשרית.

סיבוכים מתרחשים ב- 2%-5% מהמקרים, וכוללים כאב, היווצרות המטומה, שינויי קול, תת-פעילות קבוע של הבלוטה וכוויות. בראייה כוללנית, הפרוצדורה נחשבת לבטוחה ונסבלת היטב.

לפי הספרות וניסיוננו בארץ, הטיפול יעיל בהפחתת נפח הבלוטה בכ-40% חודש לאחר טיפול אחד בלבד, וב-75% שישה חודשים לאחר טיפול בודד. תוצאה זו נותרת יציבה במעקב.

ניתוח כריתת בלוטת יותרת התריס (Parathyroidectomy)

הניתוח נעשה בהרדמה כללית ובהנשמה על ידי חתך במרכז הצוואר התחתון או במקרים מסוימים, בגישה זעיר-פולשנית בחתך צווארי צידי קטן.

במהלך הניתוח ניגשים הישר למיקום הבלוטה המשוער לפי בדיקות ההדמיה שנעשו טרם הניתוח. לאחר שנמצאה האדנומה, היא מוסרת ונמסרת לבדיקת חתך קפוא בפתולוגיה על מנת לאשש בזמן אמת כי מדובר בבלוטה שפועלת ביתר.

לעיתים נעשית גם בדיקת דם במהלך הניתוח לבדיקת רמת ה-PTH על מנת לוודא כי לאחר הסרת האדנומה רמת ה-PTH יורדת לרמתה התקינה.

shutterstock- By CLIPAREA l Custom media (1)

ניתוח כריתת בלוטת הפרוטיד (Parotidectomy)

בלוטת הפרוטיד נמצאת קדמית לאוזן וזנבה מגיע לזוית הלסת.

עצב הפנים (facial nerve) עובר במרכזה ומחלק אותה לאונה השטחית (מעל עצב הפנים) ולאונה העמוקה (מתחת לעצב הפנים).

עצב הפנים אחראי בין היתר לעצבוב שרירי ההבעה בפנים ומחולק לחמישה סעיפים עיקריים.

במרבית הגידולים השפירים מבוצעת כריתת האונה השטחית של בלוטת הפרוטיד בה נמצא הגידול תוך הקפדה על שולי רקמה מספקים נקיים מגידול. כאשר הגידול מערב את האונה העמוקה או התפשט לבלוטות הלימפה בצוואר, תתבצע כריתה שלמה של הבלוטה.

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, בחתך שעובר קדמית לאוזן ומתעקל מאחוריה לצוואר העליון ודומה לחתך של ניתוח מתיחת פנים. בשל היותו מוסתר בקפלי העור, תוצאותיו הקוסמטיות מצוינות.

במהלך הניתוח למעשה מפרידים את הבלוטה מעצב הפנים ומסירים אותה תוך כדי הקפדה יתרה על שלמות כל סעיפיו. הניתוח מבוצע תחת ניטור מתמשך של עצב הפנים (nerve monitor).

לעיתים נדירות בו הגידול מערב את עצב הפנים (לרוב גידול ממאיר), יש צורך בכריתה של החלק המעורב ושחזור מיידי שלו באותה עת.

לרוב יושאר נקז בסיום הניתוח שיוצא עם התמעטות ההפרשות ממנו, בפעולה קצרה ופשוטה לפני השחרור. משך האשפוז הינו לרוב 24-48 שעות.

סיבוכי הניתוח:

  • פגיעה בעצב הפנים – מתבטאת בחולשה או שיתוק במחצית הפנים כולה או לפי הסעיפים של עצב הפנים שנפגעו (קושי בסגירת העין, צניחה של זוית הפה). בידיים מנוסות, פגיעה קבועה בעצב הפנים היא נדירה ולרוב מדובר בחולשה זמנית שמשתפרת כעבור מס׳ שבועות.
  • חוסר תחושה בתנוך האוזן – תופעה נפוצה לאחר הניתוח.
  • Frey’s syndrome – תחושת הזעה ואודם בפנים בזמן אכילה.
  • פיסטולת רוק – מעין פתח שנמשך משארית בלוטת הפרוטיד אל העור וממשיך להפריש רוק. הוא נסגר מעצמו במרבית המקרים ולעיתים מצריך חבישת לחץ באזור ודיאטה מתאימה.
  • סיבוכים ניתוחיים כלליים כמו דימום, זיהום מקומי וכאב.
shutterstock- By Alila Medical Media (1)

ניתוח סרטן בחלל הפה

הטיפול תלוי בדרגת ההתפשטות של הגידול, בבסיסו מבוסס על ניתוח ועשוי גם לכלול טיפול משלים בקרינה וכימותרפיה.

ניתוח לכריתת הגידול:

נעשה בהרדמה כללית ובו כורתים את הגידול עצמו עם שוליים רחבים של רקמה בריאה סביבו. בזמן הניתוח שולחים דגימות לבדיקה פתולוגית על מנת לוודא ששולי החתך נקיים לחלוטין מגידול.

ניתוח לכריתת בלוטות לימפה צוואריות (Neck dissection):

לגידולים בחלל הפה יש נטיה לשלוח גרורות לבלוטות הלימפה בצוואר. לכל תת אזור נטיה שונה כתלות במיקום, גודל ועומק הגידול הראשוני. לעיתים יהיה צורך לכרות את בלוטות הלימפה בצוואר בצד הגידול בין אם הוכח שישנן כבר גרורות ובין אם באופן מניעתי. ניתוח זה יבוצע ע״י חתך צווארי במעמד כריתת הגידול בפה.

ניתוח לשחזור הרקמה החסרה בפה:

לעיתים נותר חסר ניכר לאחר סיום הכריתה ובמקרים אלו יהיה צורך לבצע ניתוח שחזור על מנת להחזיר את יכולת הבליעה והדיבור. שחזור הרקמה תלוי בסוג הרקמה שנכרתה – יש אפשרות לשחזר רקמה רכה ואף עצמות. אפשרויות השחזור כוללות שתלי עור או מתלי רקמה, שריר או עצם שנלקחים ממקומות אחרים בגוף ומחוברים לאזור החסר ע״י חיבור מתוחכם של כלי דם בצוואר (מתלים חופשיים, free flaps, מיקרוכירורגיה). ניתוח השחזור נעשה בהמשך לניתוח כריתת הגידול.

Call Now Button